החלטה בתיק פ"ה 8210-08-13

1.     לפנינו בקשה במסגרתה עותר מר ערן גורל (להלן: " המבקש") כי בית הדין ייתן צו מניעה זמני למנוע כניסתה לתוקף של הודעת הפיטורים שנמסרה לו ביולי 2013 ולקבוע כי העמותה לקידום השחייה והשחיינים קריית ביאליק   (להלן: " המשיבה") אינה יכולה לפטרו לפחות עד סוף אוגוסט 2014 (להלן: " הבקשה").

2.     בתאריך 9.9.13 בית דין זה נתן החלטתו בבקשה (להלן: " בית הדין"), ובה נקבע, לאור הראיות הלכאוריות שהוצגו, כי הליך השימוע ולאחריו פיטורי המבקש לא נעשו בתום לב והגינות, אלא  המשיבה חיפשה אמתלות לפטר את המבקש כדי לקדם חברים המקורבים לאחד מחברי ההנהלה, והחליטה על פיטוריו עוד טרם התקיים הליך השימוע. 

בית הדין קבע שלמבקש עילת תביעה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, שכן הפגיעה שתגרם לו במידה ופיטוריו ייכנסו לתוקף תעלה בהרבה על הפגיעה שתגרם למשיבה במידה ותמשיך עבודתו של המבקש עד לסוף אוגוסט 2014. לכן, נעתר בית הדין לבקשת המבקש לסעד זמני, כך שהודעת הפיטורים שנמסרה לו בטלה, והמבקש ימשיך בעבודתו (להלן: " החלטה מיום 9.9.13").  

3.     לאחר מתן החלטה זו, הגישה המשיבה בתאריך 16.9.13 ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי, ובו טענה כי מאחר ולא נשמעו עדויות, נפלה טעות בידי בית הדין בהבנת העובדות הבסיסיות של התיק דנן. עוד טענה המשיבה, כי בית הדין חרג מסמכותו העניינית עת שמע את עדותו של עו"ד אריק בן ארי (להלן: " עו"ד בן ארי"), אשר אינו צד לעניין ולא הגיש תצהיר מטעמו, ועדותו של עו"ד בן ארי תרמה להטעיית בית הדין בהבנת העובדות הבסיסיות של התיק.   

4.     בית הדין הארצי, בפסק דינו מתאריך 8.10.13 (להלן: " פסק הדין"), קיבל את ערעורה של המשיבה וקבע כי לצורך ההכרעה בבקשה לסעד זמני בדבר מניעת פיטורי המבקש נדרש בית הדין להכרעות עובדתיות שונות ולפיכך, משבית הדין נתן את ההחלטה מבלי לקיים דיון הוכחות, נפל פגם באופן ניהול ההליך על ידי בית הדין. על כן, נקבע שהתיק יוחזר לבית הדין לקיום דיון הוכחות בו יישמעו עדויות, לצורך הכרעה בבקשת המבקש למתן צו ארעי וצו מניעה זמני, תוך שבועיים מיום מתן החלטת בית הדין הארצי.

5.     יוער, כי בתאריך 13.10.13 הוגשה בקשה מטעם המשיבה כי התיק יידון בפני מותב אחר, בין היתר, מפאת חששה שבית הדין כבר גילה דעתו בתיק, והוא יתקשה לתת החלטה שונה מהחלטתו בצו הזמני. לאחר שנתקבלה תגובת המבקש, בתאריך 17.10.13 נדחתה בקשתה זו של המשיבה, תוך שבית הדין הדגיש כי אינו חש קושי כלשהו למלא תפקידו השיפוטי בתיק זה, בצורה אובייקטיבית , ולקבל בו החלטות ענייניות , ללא שמץ של משוא פנים.   

6.     בהתאם לקביעת בית הדין הארצי, נקבע דיון הוכחות בפני בית הדין לתאריך 15.10.13 אולם, לבקשת הצדדים הדיון נדחה, ולבסוף נוהל בתאריך 21.10.13 (להלן: " דיון הוכחות").

במהלך דיון ההוכחות העידו מטעם המבקש, עו"ד בן ארי והמבקש בעצמו; ומר חיים קויפמן (להלן: " מר קויפמן") ומר אייל שכנר, בנו של מר שכנר ז"ל (להלן: " אייל שכנר") מטעם המשיבה. בסוף הדיון ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש את סיכומיהם, וכך עשו.

7.     בהחלטה מיום 9.9.13 נקבעו עובדות לכאוריות. במסגרת הליך ההוכחות למדנו עובדות נוספות, אולם לא הוכח בפנינו כי העובדות הלכאוריות שקבענו אז אינן נכונות.

להלן נפרט את העובדות שנקבעו בהחלטה מיום 9.9.13 ואת העובדות החדשות שנלמדו מדיון ההוכחות.

העובדות הלכאוריות הצריכות לעניין:

8.     המשיבה הינה עמותה לקידום שחייה ושחיינים בקריית ביאליק. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיבה הינה גוף דו מהותי.

המשיבה מנוהלת על ידי חברי הנהלה שפועלים בהתנדבות ומונים 3 חברים וכן חברי עמותה. בתקופה הרלוונטית - מאי 2013 - חברי ההנהלה היו ה"ה יעקב קרוק, מר חיים קויפמן (להלן: " מר קויפמן") ומר יוסי שכנר ז"ל (להלן: " מר שכנר ז"ל").

9.     המבקש הינו מאמן שחיה של קבוצת הבוגרים של המשיבה -  מאמן שחייה ראשי, ומנהל מקצועי במשיבה מאז 1.9.99.

10.                         המבקש חתם על הסכם עבודה עם המשיבה בשנת 1999, אשר צורף כנספח ג' לבקשה.

ההסכם היה לתקופה של 11 חודשים עם אופציה של הארכה, כאשר היה על הצדדים להודיע על רצונם להאריך את ההסכם עד ליום 1.6.2000.

מאז אותו מועד, ככל הנראה, לא נחתם הסכם חדש ואף לא נמסר למבקש מכתב הארכת חוזה, אלא החוזה התחדש כל שנה בשנה דרך התנהגות.

11.                         אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 10.5.13 התקיימה פגישה שבה נכחו המבקש, מר קויפמן וכן עו"ד בן ארי אשר הינו חבר עמותה ואף שימש כיועץ המשפטי של העמותה.

אין מחלוקת שהמבקש (אשר הינו בן 61 שנה) פנה לעו"ד בן ארי לפני הפגישה וביקש ממנו לנסח הסכם העסקה ל-6 שנים, עד מועד הגיעו לגיל פרישה.